In loving memory of
אדיסו וובה בן מלקה ואסרס
תאהבו אחד את השני ואל תהיו ראש בניין
אדיסו לא היה רק חבר, הוא היה אח. שירתנו יחד בחטיבת כפיר, בצוות הצלפים, וכל מי שהכיר אותו יודע איזה מן אדם הוא היה.
הוא היה זה שהצחיק את כולם. בכל מקום שאליו נכנס הוא הביא איתו חיוך, אור וצחוק. תמיד עם מתיחה מוכנה, תמיד עם תמונה מצחיקה שערך, לא פעם בעזרת בינה מלאכותית, רק כדי לראות את כולנו פורצים בצחוק. אדם שלא רב עם איש, שכולם אהבו, שידע לגעת בלב של כל מי שעמד לידו.
הוא אהב את החיים על כל פרט קטן בהם. אהב לשחק כדורסל, אהב לרקוד, ואהב אופנה, יכולנו לשבת שעות ולדבר על נעליים, על סניקרס, על סטייל. בכל דבר שעשה הייתה לו תשוקה, שמחה ואהבת חיים שהדביקה את כולנו.
אדיסו נרצח בזמן שירות מילואים, בעודו נותן מעצמו ומזמנו למען המדינה ולמען כולנו. כך הוא היה תמיד, נוכח, נותן, אוהב, מבלי לבקש דבר בתמורה.
הזיכרון של אדיסו, החיוך שלו, האור והשמחה שהביא לחיינו, נשארים איתנו לעד.
יהי זכרו ברוך.
Photos & videos in memory of Adiso
Drag, swipe or use the arrows to explore — tap to enlarge
הדליקו נר לזכרו של אדיסו
… נרות הודלקו לזכרו
השאירו זיכרון, מילה טובה או מחשבה, בכל שפה